<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חיננא בר כהנא</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ר' חננא בר כהנא היה תלמידו של שמואל כדאיתא בהגוזל בתרא [קי"ג ע"א] ובנדרים פ"ד נדרים [כ"ח ע"א] אין פורטין מתיבת המוכסין ובגמרא מוכס והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רב חיננא בר כהנא במוכס שאין לו קצבה אבל מוכס שיש לו קצבה משמע שפורטין אע"ג דהוסיפו על פסולי עדות הגבאין והמוכסין [סנהדרין כ"ה ע"ב] דנ"ל הסודר דהיינו על מוכס שיש לו קצבה דאי מוכס העומד מאיליו או שאין לו קצבה אין לך גזלן גדול מזה וגבאי דהכא דאין פורטין מכיסו בגבאי חשוד גמור דאי סתם גבאי הא אמר רב יהודא בפ' זה בורר סתם רועה פסול סתם גבאי כשר היל' במוכס שיש לו קצבה אע"ג דהוסיפו לפוסלו פורט מתיבתו. וגבאי נמי דהוסיפו לפסול אפילו סתם גבאי שנחשד בפעם אחת לעולם חשוד והפסולין לעדות לא מצינו שאסור לפרוט מהן שהרי גזלן שפסולו מן התורה דרשע דחמס הוא גרס' בשלהי הגוזל [ב"ק קי"ט ע"א] איתמר גזלן מאימתי מותר לקנות ממנו רב אמר עד שיהא רוב משלו ושמואל אומר אפילו מיעוט משלו ואורי לה רב יהודא לאדא דיאלא כמ"ד אפילו מיעוט משלו וכיון שמותר לקנות ממנו כ"ש שפורטין מתיבתו, ונ"ל דדוקא מוכס וגבאי שגובין מטבעות מעוברין ושבין ומוכס שאין לו קצבה וגבאי כיוצא בו אסרו לפרוט מתיבתן שודאי גזל בידן אבל אם יש להן קצבה מותר וכ"ש לקנות מהן מותר (לקנות מהן), דדוקא דבר מזומן המוכיח שהוא אסור כגון לפרוט אסור אבל שאר ממונו מותר אפילו מיעוט שלהן דלא אסרו לקנות מן החשודין אלא בדבר שנחשדו עליו כגון מן הרועין צמר וחלב גדיים ומשומרי פירות עצים ופירות ומן הסורק מוכין ואותות ודוגמתן מן הצבע, ואירין ונימין מן הגרדי אבל כל שאר דברים לוקחין מהן ואעפ"י שחשודין אין לפסול אלא מה שמנו פסלו בפ' זה בורר, ונ"ל דחשודין שמנו חכמים בבכורות פ' עד כמה [כ"ט ע"ב] כגון החשוד על הבכורות וכן חשוד על השביעית והחשוד למכור תרומה לשם חולין וכן כהנים על הבכורות כדאיתא בפ' כל פסולי המוקדשי' [שם ל"ה ע"א] דמסקינן אכולהו זה הכלל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעיד כולן כשר לעידות דהכי משמע על אותו דבר שהוא חשוד אותו דבר הוא לא מעיד ואסור ליקח ממנו מה שנחשד עליו אבל לשאר דברים כשר כדגרס' התם בפ' כל פסולי המוקדשים אמר ליה רב פפא לאביי לר' מאיר דאמר החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ואמר ר' מאיר החשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה. כהני הכי נמי לא דייני דינא, וכי תימא הכי נמי על פיהם יהיה כל ריב א"ל אימר דאמר ר' מאיר לחששא לאחזוקינהו נמי. וה"ה נמי לכל החשודים אבל אוספי שביעית וסוחרי שביעית ומשחקי קוביא שהן בפרהסיא עוברי עבירה אין אילו חשודין אלא כרוכין לגזלנות דאורייתא. ונראה דאם אדם מבורר בעדים על אכילת איסור שביעית ומעשר דודאי דינו כמשומד האוכל נבילות לתיאבון ופסול כההוא טבחא דנפק טריפה מתותיה ידיה דפסליה רב נחמן ועבריה [סנהדרין כ"ה ע"א] ובסדר חנן חייטא עיין כי גם כתבתי שם יותר בענין זה ובסדר רב הונא בר מניומי ועיין נמי בסדר יונה.
<h2>דף לה.</h2>
ר' חננא בר כהנא היה תלמידו של שמואל כדאיתא בהגוזל בתרא [קי"ג ע"א] ובנדרים פ"ד נדרים [כ"ח ע"א] אין פורטין מתיבת המוכסין ובגמרא מוכס והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא אמר רב חיננא בר כהנא במוכס שאין לו קצבה אבל מוכס שיש לו קצבה משמע שפורטין אע"ג דהוסיפו על פסולי עדות הגבאין והמוכסין [סנהדרין כ"ה ע"ב] דנ"ל הסודר דהיינו על מוכס שיש לו קצבה דאי מוכס העומד מאיליו או שאין לו קצבה אין לך גזלן גדול מזה וגבאי דהכא דאין פורטין מכיסו בגבאי חשוד גמור דאי סתם גבאי הא אמר רב יהודא בפ' זה בורר סתם רועה פסול סתם גבאי כשר היל' במוכס שיש לו קצבה אע"ג דהוסיפו לפוסלו פורט מתיבתו. וגבאי נמי דהוסיפו לפסול אפילו סתם גבאי שנחשד בפעם אחת לעולם חשוד והפסולין לעדות לא מצינו שאסור לפרוט מהן שהרי גזלן שפסולו מן התורה דרשע דחמס הוא גרס' בשלהי הגוזל [ב"ק קי"ט ע"א] איתמר גזלן מאימתי מותר לקנות ממנו רב אמר עד שיהא רוב משלו ושמואל אומר אפילו מיעוט משלו ואורי לה רב יהודא לאדא דיאלא כמ"ד אפילו מיעוט משלו וכיון שמותר לקנות ממנו כ"ש שפורטין מתיבתו, ונ"ל דדוקא מוכס וגבאי שגובין מטבעות מעוברין ושבין ומוכס שאין לו קצבה וגבאי כיוצא בו אסרו לפרוט מתיבתן שודאי גזל בידן אבל אם יש להן קצבה מותר וכ"ש לקנות מהן מותר (לקנות מהן), דדוקא דבר מזומן המוכיח שהוא אסור כגון לפרוט אסור אבל שאר ממונו מותר אפילו מיעוט שלהן דלא אסרו לקנות מן החשודין אלא בדבר שנחשדו עליו כגון מן הרועין צמר וחלב גדיים ומשומרי פירות עצים ופירות ומן הסורק מוכין ואותות ודוגמתן מן הצבע, ואירין ונימין מן הגרדי אבל כל שאר דברים לוקחין מהן ואעפ"י שחשודין אין לפסול אלא מה שמנו פסלו בפ' זה בורר, ונ"ל דחשודין שמנו חכמים בבכורות פ' עד כמה [כ"ט ע"ב] כגון החשוד על הבכורות וכן חשוד על השביעית והחשוד למכור תרומה לשם חולין וכן כהנים על הבכורות כדאיתא בפ' כל פסולי המוקדשי' [שם ל"ה ע"א] דמסקינן אכולהו זה הכלל החשוד על הדבר לא דנו ולא מעיד כולן כשר לעידות דהכי משמע על אותו דבר שהוא חשוד אותו דבר הוא לא מעיד ואסור ליקח ממנו מה שנחשד עליו אבל לשאר דברים כשר כדגרס' התם בפ' כל פסולי המוקדשים אמר ליה רב פפא לאביי לר' מאיר דאמר החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ואמר ר' מאיר החשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה. כהני הכי נמי לא דייני דינא, וכי תימא הכי נמי על פיהם יהיה כל ריב א"ל אימר דאמר ר' מאיר לחששא לאחזוקינהו נמי. וה"ה נמי לכל החשודים אבל אוספי שביעית וסוחרי שביעית ומשחקי קוביא שהן בפרהסיא עוברי עבירה אין אילו חשודין אלא כרוכין לגזלנות דאורייתא. ונראה דאם אדם מבורר בעדים על אכילת איסור שביעית ומעשר דודאי דינו כמשומד האוכל נבילות לתיאבון ופסול כההוא טבחא דנפק טריפה מתותיה ידיה דפסליה רב נחמן ועבריה [סנהדרין כ"ה ע"א] ובסדר חנן חייטא עיין כי גם כתבתי שם יותר בענין זה ובסדר רב הונא בר מניומי ועיין נמי בסדר יונה.
